<h1>ספר החינוך מצוה ל"ט</h1>
<h2>דף מג.</h2>
שלא לעשות צורת אדם משום דבר, הן ממתכות הן מעץ ואבן וזולתם, ואפילו לנוי, שנאמר [שמות כ'] לא תעשון אתי, ודרשו זכרונם לברכה [ר"ה כ"ד ע"ב] לא תעשון אותי, כלומר לא תעשון דמיון אותה צורה דהיינו גוף אדם שכתבתי עליה בתורתי [בראשית א'] נעשה אדם בצלמנו, והכוונה בכתוב מצד השכל שנתן בו. ומה שאמרו בצלמנו על חלק השכל שבאדם, מפני שהשכל כולו הוא בו ברוך הוא, אבל אין שום דמיון אחר בינו ברוך הוא ובין שום בריה שקדם עניינו מנבראיו חלילה. ולאו דלא תעשה לך פסל, שלא נעשה שום צורה שתיעבד, וזה הלאו מיוחד לצורת אדם שלא נעשה אותו כלל אפילו לנוי, וזה להרחיק עבודה זרה. דיני המצוה כגון העושה צורת אדם חסר אבר אחד או יותר מה דינו, ויתר פרטיה מבוארים בפרק שלישי מעבודה זרה [מ' ע"ב ואילך]. ובמסכת סנהדרין [ז' ע"ב] אמרו זכרונם לברכה שהלאו זה הוא כולל עניינים אחרים. אמנם עיקר הלאו במה שזכרנו, וכן אמרו במכילתא. ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקיבות. ועובר עליה ועשה צורת אדם אפילו לנוי עבר על מצות מלך ואין בה חיוב מלקות.
